Hidden Secrets of Money 3

Hidden Secrets of Money 3

הסודות הנסתרים של הכסף: החזרה לזהב

אם אתם בין אלה ששמים לב למה שקורה בתחום הכלכלה, אז אולי כבר הבחנתם שאנחנו על הסף של משבר הרסני שלא היה כמוהו בעבר – המשבר הפיננסי הגדול ביותר בהיסטוריה של המין האנושי. יש עכשיו תחושת חירום בשווקים הפיננסיים במדינות רבות מסביב לגלובוס. רבים בעולם התעוררו כבר, והם מבינים שעליהם להגן על עצמם, ולמצוא את הדרך להפוך את המשבר להזדמנות הגדולה שלהם.

אולי אתם עדיין לא יודעים את זה, כי ישראל רחוקה משוק הכספים העולמי, ונדמה לנו שהכל יציב ושקט ושהכסף שלנו בטוח ומוגן בחשבון הבנק או בהשקעות שביצענו בעבר.

העניין הוא שזה ממש לא כך. הנזק כבר נעשה וגם אם אנחנו מקווים שהמשבר לא יתרחש – כבר אין דרך למנוע אותו. זה ישפיע על כולנו – אלא אם כן נעשה משהו באופן אישי.

זהו הנושא של המאמר הזה. המטרה שלנו היא להסביר לכם על מה המשבר הזה, מדוע הוא עומד לקרות ומה תוכלו לעשות כדי שבמקום להפסיד – תרוויחו מהמשבר.  

ובכן, אנחנו צועדים לקראת משבר פיננסי עצום. העושר – כלומר, ההון – מוחזק כיום בידיים רבות, והמשבר הפיננסי יגרום לכך שידיים רבות יאבדו אותו. אבל יש חוק בנושא הזה: ההון לעולם אינו נעלם. ההון רק מועבר מיד ליד, והמשמעות היא שבצד השני של כל משבר יש הזדמנות.

אז מה עלינו לעשות כדי שהמשבר יהפוך להזדמנות הגדולה ביותר שלנו? החדשות הטובות הן שאנחנו פשוט צריכים לרכוש השכלה מתאימה. זו לא השכלה מהסוג שלומדים בבתי הספר וגם לא במחלקות לכלכלה באוניברסיטה. זו השכלה על ההיסטוריה של הכסף, על הדרך בה מתנהלת הכלכלה העולמית, ועל המניפולציות שהבנקים והבורסות בעולם מפעילים עלינו כדי להונות אותנו. ככל שנבין באופן מעמיק יותר את העבר של הכסף ואיך העולם הפיננסי פעל עד עכשיו, נוכל להרחיק לראות לתוך העתיד ולהבין מה צפוי שיקרה. דמו לעצמכם כדור בדולח שאתם יכולים להתבונן בו, לראות עמוק בתוכו את העבר של זרימת הכסף בעולם, ולנעוץ דרכו מבט לתוך העתיד. כשיהיה לכם את הידע הזה, תוכלו ללמוד איזה פעולות עליכם לבצע  כדי להיות בצד שמרוויח מהעברת העושר הגדולה שעומדת לקרות.

זו המטרה והשליחות של המאמר: לנסות ולהעיר אנשים בארץ ובעולם, לעזור להם להבין איך פועלת המערכת המוניטרית, ליידע אותם שאסון כלכלי עצום מתקרב ושהוא יקרה בעתיד הקרוב, ומה כדאי ואפשר לעשות כדי להיערך לקראתו.

תקן הדולר האמריקאי

מהו לדעתכם המטבע הנפוץ בעולם? אירו? לירה שטרלינג בריטית? דולר? יואן סיני? – הנה שתי עובדות חשובות: הראשונה – ערכו של הדולר האמריקאי הוא כ- 60% מערך כל המטבעות הקיימים בכדור הארץ. השנייה – יותר ממחצית הדולרים האמריקאים נמצאים מחוץ לגבולות ארצות-הברית. בכל מדינה בעולם יש בנק מרכזי – כמו בנק ישראל או ה”פד” – הבנק הפדרלי האמריקאי – שאחראי להחזקה ולוויסות הכסף במדינה. הסיבה הראשונה לכך שערך הדולר ביחס למטבעות אחרים בעולם גבוה כל-כך, ושרוב הדולרים נמצאים מחוץ לארה”ב, היא שהבנקים המרכזיים ברוב המדינות בעולם מחזיקים בדולרים כמטבע חוץ רזרבי. הסיבה השנייה היא שמחיר הנפט נקבע בדולרים אמריקאים.

במילים אחרות: הדולר האמריקאי משמש כתקן למטבעות אחרים. תקן הדולר (או “סטנדרט הדולר”) נקבע דרך סדרה של אירועים מקריים שהיו נוחים לארצות-הברית משום שנתנו לה יתרון על שאר העולם. השינוי המתרחש בשנים האחרונות הוא שמדינות רבות מתנתקות מהדולר ומתרחקות ממנו. התהליך הזה מתרחש ממש בימים אלה, וההשפעה שלו על שווקי הכסף בעולם היא עצומה.

המעבר מתקן זהב לתקן דולרי

כדי להבין את זה צריך ללכת קצת אל ההיסטוריה, ולהבין מהו תקן הזהב, שקדם לתקן הדולרי.

בתחילת המאה העשרים שימש הזהב כבסיס למטבעות ולשטרות הכסף בעולם, ותקן הזהב היה התקן המוסכם. תקן הזהב קובע שמדינה המנפיקה שטרות כסף מתחייבת לספק כמות קבועה של זהב בתמורה לכל שטר. כלומר, לפני מאה שנה יכלו אזרחים לגשת לבנק המרכזי במדינה ולהחליף את שטרות הכסף בידיהם במטילי זהב, והמדינה היתה מחויבת לבצע את ההחלפה. כל שטרות הכסף במדינה היו מגובים בכמות זהב שאפשרה את ההחלפה, ושער החליפין בין כל המדינות היה קבוע – כי כולן הוצמדו לזהב.

הבנק הפדרלי האמריקאי נוסד ב-1913, ושנה לאחר מכן, כשפרצה מלחמת העולם הראשונה, המצב התחיל להשתנות. עד מלחמת העולם הראשונה היו כמות הדולרים במחזור ובסיס הזהב שגיבה את הדולרים פחות או יותר קבועים ויציבים. המלחמה גרמה לאינפלציה, וארצות הברית היתה זקוקה לכסף לצרכי המלחמה. כדי לענות על הצורך בכסף הבנק הפדרלי האמריקאי הדפיס שטרות כסף יותר מכמות הזהב שהיתה לו ברזרבות. הערך בדולרים של כל אונקיית זהב (משקל כל אונקיית זהב הוא קצת יותר מ-31 גרם) – התחיל לעלות.

במשבר הכלכלי הגדול בשנות ה-30 המשיכו האמריקאים להדפיס שטרות כסף, וערך הזהב בדולרים עלה בהדרגה. באופן הזה האמריקאים העלו את ערך הזהב שהיה להם ברזרבות. במלחמת העולם השנייה היתה עלייה נוספת של 117% במחיר הזהב. יש הטוענים שהמשחק הפיננסי הזה הוא מה שהפך את ארצות הברית למעצמת על, ולא עוצמתה של מכונת המלחמה האמריקאית.

ב-1944, לקראת סופה של מלחמת העולם השנייה, נחתם בעיר ברטון-וודס בארה”ב “הסכם ברטון-וודס” בין המדינות המפותחות, שמטרתו היתה ליצור שיתוף פעולה בעניינים כלכליים כדי לחזק את היציבות העולמית. ההסכם קבע את שערי החליפין בין המטבעות של המדינות המפותחות, וקיבע את ערכם של כל המטבעות ביחס לדולר האמריקאי. כך נוצר התקן הדולרי (או “הסטנדרט הדולרי”). ערך הדולר נקבע ביחס לתקן הזהב –  לפי 35$ לאונקיית זהב, ושערי כל יתר המטבעות – על פי הדולר.  

הסכם ברטון-וודס קבע שבנקים מרכזיים של מדינות אחרות יוכלו לפנות לבנק הפדרלי האמריקאי ולפדות את שטרות הדולר שלהם עבור זהב אמריקאי, בערך של 35 דולר לאונקיה. מדינות מסוימות אכן עשו זאת, והזהב האמריקאי זרם החוצה. ארה”ב הפסידה כ- 50% מכמות הזהב שהיה ברשותה בין 1951 ל-1971. בינתיים ארה”ב המשיכה להדפיס דולרים. ב- 1959 טענו צרפת ומדינות אחרות שארה”ב “מבלפת”, כי אין לה מספיק זהב לגיבוי כל שטרות הדולר שהודפסו, אבל עד 1971 האמריקאים המשיכו להדפיס דולרים. כשריצ’רד ניקסון נבחר לנשיא ב-1968 היה הכרח לחולל שינוי, כי ארה”ב התקרבה למצב שבו לא היה נשאר לה מספיק זהב כדי לעמוד בהתחייבותה לפדות דולרים בזהב. מצב כזה, שבו מדינות פונות לאמריקאים כדי לפדות דולרים בזהב אבל ארה”ב אינה מסוגלת לעשות זאת – היה גורם להתמוטטות של כל המערכת המוניטרית העולמית.

למעשה, לממשל ניקסון לא היתה שום ברירה אלא להתנער מהסכם ברטון-וודס, שקשר את ערך הדולר בזהב, ואכן, ב- 1971 ריצ’רד ניקסון החליט להפסיק את ההסכם ולנתק את הקשר בין דולר לזהב. מ-1971 ואילך שוב לא היה תקן זהב לדולר, אבל שערי המטבעות הבינלאומיים המשיכו להיקבע ביחס לתקן הדולרי.

ערך הזהב ממשיך לעלות והדולר ממשיך לאבד מכח הקניה שלו

כשניקסון ניתק סופית את הדולר מתקן הזהב, הפך הזהב לסחורה הנסחרת בשווקים באופן עצמאי וחופשי, וערכו עלה מאוד מאז. בין 1985 ל-2016 התרחשו כמה משברים פיננסיים, וביניהם גם המשבר הכלכלי הגדול של שנת 2008. הבנק הפדרלי האמריקאי התמודד עם המשבר הזה באמצעות “הרחבות כמותיות”: כלומר, הבנק רכש אגרות-חוב של ממשל ארה”ב, במטרה להזרים כסף לשווקים ולעודד את הכלכלה. בעצם, שלוש ההרחבות הכמותיות הן שלושה מחזורים של הדפסת כסף. כמות הדולרים נמדדת עכשיו בטריליונים, כתוצאה מהדפסת הדולרים שבוצעה בפעם השלישית. בהתחלה היו רק מיליוני דולרים,  אחר כך – מיליארדים, ועכשיו מדברים כבר על טריליוני דולרים, והתהליך הזה ממשיך.

זוכרים שערך הדולר היה פעם 35$ לאונקיית זהב? ביולי 2016 מחיר אונקיית זהב היה כ- 1350$.  בתחילת שנות ה-70, כשניקסון ביטל את הסכם ברטון-וודס וניתק את הדולר מהזהב, והמחיר היה 35$ לאונקיה, האמינו הכלכלנים שערך הזהב ירד לגמרי כי לא יהיה לו יותר ביקוש מוניטרי. כל מי שהאמין באותם ימים שערך הזהב יעבור את ה- 100$ לאונקיה נחשב להזוי, אך המחיר עלה מאז עוד ועוד. המחיר ביולי 2016 היה פי 38 ממחירו ב-1971.

משבר האמון בדולר בשנים האחרונות

שערי המטבעות הבינלאומיים המשיכו להיקבע על פי הדולר האמריקאי, למרות שהדולר נותק מתקן הזהב. בשנים האחרונות חל שינוי, ומדינות רבות הפסיקו להשתמש בדולר ויצרו תחליפים.

דוגמא לאובדן האמון בדולר האמריקאי היא ההימנעות משימוש בדולר לצרכי מסחר. מדינות מסוימות חותמות על הסכמי מסחר דו-צדדיים ומעבירות סחורות ביניהן כשהן מסתמכות זו על המטבע של זו. הסכם BRICS בין ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום-אפריקה נועד להקים בנק בינלאומי שיסדיר חוזים בין מדינות באופן ישיר, בלי להזדקק לדולר האמריקאי, ל-IMF (קרן המטבע הבינלאומית) או לבנק העולמי. איראן מוכרת נפט רק במטבע היורו, או בתמורה לסחורות, בין היתר כי השימוש שלה בהעברות בנקאיות דולריות ממוחשבות נחסם. גם עירק מוכרת נפט רק ביורו.

דוגמא נוספת: יש כיום דיבורים רבים על “דינר הזהב” – מדינות מסוימות במזרח התיכון ובדרום-מזרח אסיה משתמשות באופן מעשי בזהב כמו במטבע. מדינת יוטה בארה”ב הכריזה על שימוש במתכות כסף ובזהב כבמטבע, כלומר, כסף וזהב הפכו להיות הילך חוקי.

בשנים האחרונות מתרחש תהליך נוסף: מתפתחת צבירה פיזית של זהב. סין, למשל, צוברת כמויות עצומות של זהב, וכך גם רוסיה ומדינות נוספות במזרח ובמרכז אסיה. הנשיא הסיני אמר לאחרונה שהרזרבה הדולרית היא “מוצר של העבר”. מדינות רבות מחזירות הביתה למולדת את מאגרי הזהב שלהן, שמסיבות היסטוריות אוחסנו בבנק הפדרלי בארה”ב או במקומות אחרים. מדינות אלה אינן סומכות יותר על בנקים מרכזיים של מדינות זרות. גרמניה בקשה זאת מה”פד” האמריקאי – מעל 60% מהזהב של גרמניה מאוחסן שם – והיא מקבלת אותו בהדרגה בחזרה. הולנד החזירה הביתה את הזהב שלה – מניו-יורק לאמסטרדם. וונצואלה דרשה החזרה למולדת של הזהב שלה מהבנק המרכזי באנגליה. אוסטריה החלה לשנע את הזהב שלה מאנגליה לווינה, ויש עוד דוגמאות לכך. אפילו מדינת טקסס שבארה”ב החליטה שהיא אינה סומכת עוד על ה”פד” בניו-יורק, והיא דרשה לקבל חזרה את מטילי הזהב שלה.

מהי הסיבה לכך שמדינות מחזירות למולדת את מאגרי הזהב שלהן? כלכלנים במדינות אלה טוענים שאי אפשר יותר לסמוך על הבנק הפדרלי האמריקאי ועל בנקים מרכזיים אחרים שמדפיסים שטרות כסף בלי גיבוי בזהב. הכלכלנים טוענים שערך המטבעות הפך לפיקציה, וכדי להבטיח יציבות כלכלית ולנטרל משברים אפשריים, יש להבטיח את מאגרי הזהב המדינתיים בבית, ולהחזיר באופן הדרגתי את תקן הזהב.

קצב האירועים האלה, שמצביעים על אובדן האמון בדולר האמריקאי, נעשה מהיר יותר ויותר. ארה”ב ממשיכה לבצע “הרחבות כמותיות” שמשמעותן למעשה היא הדפסת כסף ללא כל גיבוי. ככל שהאמריקאים מדפיסים כסף ומוסיפים כמויות דולר גדולות יותר ויותר לבסיס המטבע שלהם, אנשים ומדינות חוששים מאינפלציה, רוכשים זהב וכסף או מחזירים הביתה את מאגרי הזהב, ומפסיקים לסמוך על הדולר האמריקאי.

הסינים, למשל, צוברים זהב ונפטרים מאגרות החוב של האוצר האמריקאי. כמות הזהב בסין עלתה מכ-700 טון זהב לכ- 6000 טון. הסינים יודעים שהתקן הדולרי מגיע לקיצו, והם מתגוננים. אפשר לצפות שיום אחד נוכל לראות את היואן הסיני מגובה בזהב.

נתונים שהתקבלו מה-IMF לגבי השנים 2005-2008, מראים את המתאמים בין הדולר האמריקאי והיואן הסיני לסל מטבעות שכולל את ישראל, צ’ילה, הודו, אינדונזיה, מלזיה, הפיליפינים, רוסיה, סרביה, סינגפור, דרום אפריקה, דרום קוריאה, טאיוואן ותאילנד. התרשים לשנים 2005-2008 מראה שהדולר די יציב, והיואן הסיני – פחות יציב. החל משנת 2010 חל שינוי: היואן הסיני התחזק מאוד ביחס לאותו סל מטבעות בינלאומי, והדולר מאוד נחלש. המסקנה הבלתי נמנעת: הדולר האמריקאי גמור.

רוצים עוד דוגמאות לקצב האירועים המסחרר הזה? סין ואיראן עוקפות את הדולר האמריקאי עם הסכם סחר דו-צדדי. סין ויפן סוחרות ביניהן באופן ישיר. הודו ויפן עוקפות את הדולר. איראן מוכרת נפט להודו בתמורה לרופיות ולסחורות. אזרחי שווייץ דרשו החזרה למולדת של הזהב השוויצרי, שנמצא בניו-יורק, לונדון ואוטווה. מדינות אפריקאיות מסוימות אוסרות את השימוש בדולר. בזמביה, למשל, אתה עלול להישלח לכלא אם תשתמש בדולר אמריקאי. גרמניה מחזירה למולדת 150 טון זהב מניו-יורק. הולנד כבר החזירה את הזהב שלה, והאוסטרים עושים זאת כעת. אקוודור מחזירה הביתה חלק מרזרבות הזהב שלה. סין הודתה במחסור יסודי בזהב.

ואיך הגיב הבנק הפדרלי האמריקאי לכל האירועים האלה? הוא הגביר את קצב הדפסת המזומנים. הם מדפיסים מזומנים בכל חודש וזה מצטבר עד מעל טריליון דולרים בשנה… אלה המסמרים לארון הקבורה של התקן הדולרי.

קצב ההתרחשות של האירועים האלה נעשה מהיר יותר ויותר, ובעצם כולם מתרחשים ממש עכשיו. לא נשאר הרבה זמן, ואם נחכה זמן רב מדי, ההזדמנות שיש כרגע לרכוש זהב – תיעלם.

אז מה צפוי בעתיד?

יש רק תוצאה אחת אפשרית למה שהאמריקאים עושים בשנים האחרונות, כלומר, להרחבה של אספקת הדולרים בכל רחבי העולם בלי גיבוי בזהב. התוצאה היחידה האפשרית היא עלייה במחיר הזהב.

אנשים ממשיכים להאמין שהדולר מוגן. אנשים אומרים שהדולר לא יתמוטט בזכות טכנולוגיות ההייטק והאינטרנט. הטענות האלה אינן סבירות. האמת היא, שכל המטבעות שלא היה להם גיבוי בזהב נכשלו במהלך ההיסטוריה, ואין סיבה מדוע הדולר האמריקאי לא ייכשל גם הוא, לאור המצב הגלובאלי בתקופתנו. מתרחש כעת משבר אמון עולמי. מדינות יוצאות מהדולר בזו אחר זו ועלול להיווצר מצב שימשיכו להשתמש בדולרים רק בתוך ארצות הברית.

אנחנו לא צריכים להיות נביאי זעם או אנשי יום הדין כדי לראות את העתיד. מה שקורה במערכת המוניטרית הבינלאומית הוא כנראה בלתי נמנע. יותר מדי אנרגיה נבנתה בדרך הזו וזה חייב להשתחרר איכשהו. כשזה יקרה, תהיה העברת הון עצומה בין צד אחד לצד שני. אנשים אינם מבינים שגם אם לדעתם הם אינם מהמרים – הם בכל מקרה לוקחים חלק בהימור, כי הם מעורבים. העברת העושר העולמית הזאת תשפיע על כולם, בין אם נרצה להשתתף בה ובין אם לא נרצה. כל מי שיחזיק בבעלות על שטרות ומטבעות נייר – יימצא בצד אחד, ומי שיחזיק בזהב ובנכסים פיסיים – יימצא בצד השני.

מה יקרה כשהסטנדרט הדולרי ייכשל?

אפשרות אחת היא להמשיך את המצב כמו שהוא כעת. אבל, מעולם לא היה לנו עולם שבו יש ריבוי של רזרבות מטבע אך ללא עוגן, ללא גיבוי. המערכת המוניטרית הבינלאומית הקיימת היום אינה יציבה.

ה-IDF, קרן המטבע הבינלאומית מנסה להתמודד עם הבעיה, על ידי זה שהיא דוחפת את ה-SDR. ה-SDR (“זכויות משיכה מיוחדות” – special drawing rights) הוא מעין סל מטבעות, משוקלל על פי השווי היחסי של המטבעות החשובים – דולר אמריקאי, אירו, ין יפני ולירה שטרלינג –  שנועד להחליף את הדולר בעסקאות בינלאומיות. קרן המטבע מדפיסה את ה-SDR ודוחפת אותו למדינות החברות בקרן, וכך עולות הרזרבות שהן מחזיקות. אבל גם ל-SDR, ממש כמו לדולר האמריקאי, אין שום גיבוי בזהב.

אפשרות נוספת להתמודדות עם הבעיה היא חזרה לתקן הזהב. זהב נחשב לכסף יציב כבר 5000 שנה, ואפשר לעגן שוב את המטבעות בזהב. מה יקרה אז? אם נחזור לדולר אמריקאי מגובה זהב, עלולה להתרחש משהו שהממשלה האמריקאית לא תוכל כנראה להסתדר איתו. יש כעת המון דולרים ואין מספיק זהב כדי לגבות אותם – הרי מדפיסים יותר ויותר דולרים בכל רגע ובכל יום. כלומר, לאמריקאים אין מספיק זהב כדי לגבות את הדולרים שלהם.

אפשר גם לחזור לזהב כאל מטבע. כלומר, להשתמש בזהב וכסף כהילך חוקי.

האפשרות הרביעית היא כאוס, כלומר, איש לא יעשה דבר. משמעות הכאוס היא אובדן מוחלט של אמון במטבעות נייר ומעבר לנכסים קשים, ובסופו של התהליך –  התמוטטות סדרתית כמו באפקט דומינו של מטבעות נייר מסביב לעולם. כשהשלב הזה יתרחש הממשלות ייאלצו להגיב ולנקוט באמצעי חירום, שיתכן ויכללו כפייה, סנקציות, סוגים שונים של הקפאת נכסי נייר ואמצעים נוספים. אז איזו מהאפשרויות האלה עדיפה? ריבוי רזרבות מטבע ללא עוגן, SDR של קרן המטבע הבינלאומית, זהב או כאוס?  סביר שרובנו מעדיפים  את הזהב, אך יש חשש אמיתי שכנראה נקבל כאוס.

מה כדאי לנו לעשות?

במשך השנים הממשלות והבנקים המרכזיים של המדינות בעצם “דפקו אותנו”. מערכות מוניטריות חדשות נוצרו תמיד על ידי אותם אנשים שהיו אחראים למערכת המוניטרית הקודמת שנכשלה והתמוטטה. הבנקים המרכזיים, הבנקים הגדולים והממשלות יוצרים מערכות חדשות, שמרמות את האוכלוסייה עוד יותר, מעבירות עושר מהאזרחים – אל הממשלה והבנקים, ומעשירות אותם.

אולם, כעת – בניגוד לעבר – יש שינוי. יש לנו אינטרנט. אנשים מקושרים ביניהם בכל העולם. אנשים רוכשים השכלה פיננסית ומפיצים את המידע.

אם הציבור ירכוש השכלה טובה ורחבה בזמן, לפני שהמשבר הפיננסי יתרחש ולפני שהדולר יתמוטט, אנשים יבינו שעליהם להשקיע בזהב וכסף. אם נרכוש זהב וכסף באופן פיזי, הממשלות לא יוכלו להונות אותנו. רכישת זהב על ידי הציבור תגביל את היכולת של הממשלות להעביר הון מהאוכלוסייה למדינה ולבנקים.

יש כאלה שאומרים שלא ניתן להשתמש בזהב ובכסף משום שהמטבעות כבדים ומגושמים מדי, אך אמירה זו פשוט אינה נכונה. אפשר להכניס זהב וכסף לכספת ולשלם למישהו על ידי העברת בעלות על יחידות זהב. אפשר להעביר יחידות אלה מחשבון של אדם אחד לשני באמצעות המחאה, כרטיס אשראי או אפילו טלפון סלולרי. הפתרון יכול להיות פשוט, קל ונוח.

סיכום: המשבר הוא ההזדמנות שלכם

האם אנו יכולים לראות את העתיד? אפשר כבר לראות שמתקרבת מערכת מוניטרית עולמית חדשה. צפויה המרה של המערכת המוניטרית בקנה מידה עולמי וברמה שלא נראתה עד היום. אנשים שואלים עד כמה ערך הזהב יכול לעלות, אבל צריך לשאול עד כמה ערך הדולר עלול לרדת. במצב דמיוני, ערך הדולר עלול להפוך לאפס. בעולם האמיתי סביר שיקרה משהו אחר: יתכן שהדולר ייחלש עד כדי כך שייעלם מהבמה. ייתכן שנפסיק לספור ערך סחורות בדולרים, כי אנשים פשוט לא ירצו יותר דולרים.

רובנו אוהבים את אמריקה. קיים עדיין סיכוי שאנשים יבינו שכדי ש”אמריקה תהיה שוב גדולה”,  עלינו לשוב להיות אנשים חופשיים, לחזור לשוק החופשי ול”כסף מוצק”, כלומר, לכסף מגובה בזהב. ההיסטוריה מוכיחה שזוהי הדרך היחידה לשגשוג.

משבר הוא הזדמנות. בתקופות משבר ממציאים טכנולוגיות חדשות, הזדמנויות נפתחות, ואלה שנשארים שלווים ולא נכנסים לפאניקה, רוכשים השכלה ומוכנים להתמודד עם האתגרים החדשים – יכולים להרוויח מהמשבר. בזמן השפל הכלכלי הגדול שפרץ בארה”ב בשנות העשרים של המאה הקודמת נוצרו יותר מיליונרים חדשים מאשר בכל תקופה אחרת. המיליונרים החדשים היו אלה שזיהו את המשבר ולמדו לנצל את ההזדמנות. מעולם לא היה מצב בהיסטוריה האנושית שבו לא היה גיבוי בזהב לכל סוגי המטבע בעולם. המשבר שעומד לקרות הוא ההזדמנות שלנו.  

מה שצפוי שיקרה הוא העברת העושר הגדולה בהיסטוריה. זוהי ההזדמנות הגדולה ביותר עבורנו, והיא לא תקרה שוב במהלך חיינו.

כדאי להשקיע בזהב כדי להתכונן למשבר הזה, ויש עכשיו אפשרות מעשית לרכוש זהב גם בישראל.