מאסק רוצה את הזהב.
(כן, זאת לא התחלה של בדיחה).
ציוצים מסקרנים של אילון מאסק בנוגע למאגרי הזהב של ארה"ב קיבלו משנה תוקף ע"י תשובתו המפתיעה של הנשיא טראמפ לשאלת עיתונאי ובה אמר שאילון מאסק יעשה את דרכו לכספת המפורסמת בפורט נוקס ויבדוק אם הזהב עודו שם ("אם הזהב לא שם, נכעס מאוד", כך טראמפ).
מדוע בכלל עולה השאלה אם הזהב נמצא שם?
כמה זהב באמת מוחזק בפורט נוקס?
מה המשמעות עבור הכלכלה האמריקאית?
בואו נעשה סדר.
טראמפ רוצה את הזהב
הסערה החלה לאחר שאילון מאסק, מנכ"ל טסלה, הצליח לעורר גל חדש של ספקות בנוגע לקיומו של הזהב בכספות פורט נוקס. מאסק העלה תהיות בנוגע למיקומם האמיתי של מטילי הזהב של ארה"ב:
פורט נוקס, הידוע כמקום אחסון הזהב המפורסם בעולם, מוקף במעטה של חשאיות ואבטחה מחמירה, מה שהופך אותו לאחד המקומות המסתוריים ביותר בתרבות האמריקאית. הוא זכה לתהילה לא רק בזכות תפקידו במערכת הפיננסית האמריקאית, אלא גם בשל הופעותיו בסרטים הוליוודיים כמו "גולדפינגר" מסדרת ג'יימס בונד, הקומדיה "סטרייפס" מ-1981, ואיזכורים רבים נוספים בתרבות הפופולרית.
בניין הכספות המבוצר הזה משמש מאז 1937 לאחסון רזרבות זהב של ארצות הברית (המקום השני נמצא בכספת הבנק המרכזי במנהטן). רק כמויות זעומות מהזהב הוסרו במשך השנים לצורך בדיקות טוהר במהלך ביקורות רשמיות. למעשה, המקום כה מאובטח וסודי, שבמהלך ההיסטוריה הוא נפתח לביקור חיצוני בפחות משלושה מקרים רשמיים.
עם זאת, דווקא בשל אותה סודיות קפדנית, במשך השנים עלו ספקולציות ותיאוריות קונספירציה הטוענות כי הזהב בפועל אינו נמצא שם כלל. בשנות ה-70, לדוגמה, העלה הכלכלן פטר בטר טענה כי מרבית עתודות הזהב נמכרו לאינטרסים אירופאים במחירים נמוכים משמעותית ממחיר השוק. תיאוריה נוספת גורסת כי הזהב הוסר או הוחלף בחומר מזויף. לחץ ציבורי שהופעל הוביל בשנת 1974 לבדיקה נדירה של בית המטבע האמריקאי, שנועדה להפריך את הטענות – אך גם היא לא הצליחה להרגיע את החשדנים.
כעת, עם העלאת הספקות מצד אילון מאסק ותגובתו החריפה של טראמפ, השאלה נותרת פתוחה: האם הזהב עדיין נמצא בכספות פורט נוקס, או שמא מדובר באחד הסודות השמורים ביותר של הממשל האמריקאי?
בכמה זהב מדובר?
נושא המהימנות של פורט נוקס נוגע לשתי סוגיות מרכזיות: הראשונה היא פיננסית גרידא—עד כמה עשירה ארה"ב באמת אם הזהב אינו שם? השנייה קשורה לאמון הציבור בממשל, אשר בתורו עשוי להשפיע על יציבות הדולר והאמון במטבעות בכלל.
המספרים מאחורי הזהב
על פי נתוני המטבעה הלאומית של ארה"ב, כ-50% מעתודות הזהב האמריקאיות מוחזקות בפורט נוקס — כ-147 מיליון אונקיות, ששוויין מוערך בכ-400 מיליארד דולר. אף שמדובר בסכום נכבד, הוא אינו איום ישיר על יציבות הכלכלה האמריקאית. לשם השוואה, הבנק הפדרלי עצמו מכר לשוק נכסים של בשווי 2.2 טריליון דולר בשנים האחרונות ונותר עם כ-6.8 טריליון. אלא שבעוד הקשר הישיר של הזהב ליציבות הכלכלה האמריקאית הוא מינורי, יש לו משמעויות של ממש לאמון הציבור ולמחיר הזהב בעולם.
בכדי לקבל פרספקטיבה רחבה יותר, יש לציין כי עתודות פורט נוקס מהוות כ-10% מכלל הזהב המוחזק על ידי בנקים מרכזיים בעולם. בהקשר של סחורה, מכל סוג שהוא, אובדן של 10% מכלל ההיצע העולמי עלול לזעזע את השוק ולהשפיע משמעותית על המחירים.
אירוע כזה הוא משמעותי בעיקר כשהוא מתרחש בתקופה בה יש מרוץ לזהב מצד בנקים מרכזיים ברחבי העולם—מגמה שלא נראתה בעוצמה כזו מאז שנות ה-70:
על רקע זה, שאלת אמינותו של מאגר פורט נוקס הופכת לרלוונטית מתמיד, שכן כל פקפוק באמינות הדיווחים על כמות הזהב המוחזקת שם עשוי לעורר תגובות בשווקים הפיננסיים ולהגביר את התנודתיות במחיר הזהב.
הגורם הסיני
לכך יש להוסיף את ההנחה הרווחת בקרב אנליסטים רבים, לפיה סין אינה מדווחת באופן שקוף על כמות הזהב הנכנסת לשטחה. בשנים האחרונות התגברה ההערכה כי כמויות אדירות של זהב הוזרמו אל גבולותיה, הרבה מעבר לנתונים הרשמיים שמדווחים לעולם.
המשמעות הפיננסית של מגמה זו היא עצומה. אם אכן סין צוברת זהב בקצב מואץ וללא דיווחים גלויים, הדבר עשוי להשפיע באופן ישיר על מאזן הכוחות הכלכלי העולמי אל מול הדולר. יתרה מכך, רבים מעריכים כי נסיקת מחירי הזהב בשנים האחרונות קשורה ישירות לרכישות הסיניות הנרחבות.
הקשר בין חוסר השקיפות של סין לבין עתודות פורט נוקס מעלה שאלה רחבה יותר: האם הזהב האמריקאי אכן מהווה משקל נגד משמעותי מול הצבירה השקטה אך האגרסיבית של סין? ואם לא, כיצד עשוי הדבר להשפיע על יציבות הדולר והמערכת הפיננסית העולמית בטווח הארוך?
אמון בארה"ב = אמון בדולר
למרות הדיון על כמויות הזהב בפורט נוקס, ייתכן שהיבט זה אינו הגורם המרכזי בסיפור כולו. הסוגיה האמיתית היא שאלת האמון—אמון בממשל האמריקאי, אשר בתורו משליך על האמון בדולר, המטבע החשוב של הכלכלה העולמית.
אם יתברר כי התבצעה תרמית רחבת היקף בנוגע לכמות הזהב המאוחסנת בכספות פורט נוקס, השלכות אלו יחרגו מעבר לשוק המתכות היקרות ויגיעו אל התחומים הבסיסיים ביותר של המערכת הכלכלית, המדינית והחברתית.
בעידן שבו שחיתויות רחבות היקף נחשפות חדשות לבקרים—כגון פרשות הקשורות ל-USAID , ג'פרי אפשטיין, וירוס הקורונה (וזו רק ההתחלה) — אובדן אמון נוסף בממשל האמריקאי עלול לגרום לטלטלה חיובית עבור מחיר הזהב משני טעמים עיקריים:
- רכישה מאסיבית של זהב מצד ארה"ב – אם יתברר כי יש מחסור משמעותי במאגרים, ארה"ב בראשות טראמפ עשויה להגדיל את רכישות הזהב שלה לשימור מעמדה, מה שיגרום לעלייה משמעותית בביקושים. כיום, הביקוש השנתי הכולל של בנקים מרכזיים לזהב עומד על כ-1,000 טון בשנה. במידה ויהיה צורך לחדש רזרבות של כ-4,000 טון, ההשפעה על המחיר תהיה דרמטית.
- ערעור האמון במטבעות פיאט – במידה והציבור יאמין כי דיווחי השלטונות אינם מהימנים, ייתכן גידול חד בדרישה לגיבוי פיזי למטבעות הפיאט, במיוחד בכלכלות בהן אמון הציבור נמצא בשפל, כמו בגוש האירו. במקומות אלו, התחזקותן של מפלגות רדיקליות עשויה להיות תוצאה ישירה של חוסר האמון במערכת הפיננסית הקיימת.
סדק נוסף בשיטה?
נכון לעכשיו, מועד הבדיקה הרשמית של פורט נוקס עדיין לא נקבע סופית (הסנאטור ראנד פול עם זאת, הגיש בקשה להגיע לפורט נוקס לא יאוחר מה-19 במרץ). עם זאת, חשיבות הבדיקה אינה טמונה רק בתוצאה עצמה—אלא בעצם קיומה.
בימים בהם קיימת נכונות אמיתית מצידו של טראמפ להילחם בגירעונות הפיסקליים של הכלכלה האמריקאית, בהם "גל אדום" דרום אמריקאי וייתכן גם אירופאי הולך ומתהווה, וציבור גדול המעוניין לצמצם את ההתמכרות לחוב ממשלתי גבוה, המשקיעים יצטרכו להתאים את עצמם למציאות פיננסית שבה נכסים פיננסיים מסורתיים (מניות ואגח"ח) אינם מניבים תשואות באותה קלות שעשו בעשורים הקודמים.
במקביל, ככל שהספקות בנוגע ליציבות הדולר ולכמות הזהב בפורט נוקס יגברו, כך יגבר הלחץ על נכסים הנתפסים כבטוחים יותר בתקופות משבר, כמו זהב וכסף. אם מגמה זו תימשך, תמחורם של אותם נכסים צפוי לעבור איפוס מחדש כלפי מעלה, ולהכתיב כיוון חדש לכלכלה העולמית.
אין לראות בנאמר משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכותב מחזיקים ו/או עלול להחזיק בחלק או בכל ניירות הערך והנכסים המוזכרים.