איך בודקים מטיל זהב אמיתי? מדריך לאימות לפני קנייה ומכירה

בדיקות לא הרסניות מקצועיות

XRF מזהה את הרכב היסודות באזור פני השטח ויעיל לבדיקת טוהר, אך לבדו אינו תמיד שולל ליבה מחומר אחר. מכשירי התנגדות או מוליכות בודקים אם התגובה החשמלית מתאימה לסגסוגת שנבחרה; חלקם מסוגלים למדוד דרך אריזת פלסטיק שאינה מכילה מתכת.

במטילים גדולים אפשר לשלב צפיפות, אולטרסאונד או מדידה העוברת לעומק רב יותר. הבחירה תלויה במשקל, בעובי, באריזה ובסוג החשד. ככל ששווי המטיל גבוה יותר, כך מוצדק שילוב של שיטות משלימות.

מה לא נחשב הוכחה מספקת?

• מבחן מגנט בלבד: הוא יכול לזהות זיופים פשוטים, אך מתכות מזויפות רבות אינן מגנטיות.
• צבע או צליל בלבד: שימושיים כהתרשמות ראשונית, לא כהוכחה.
• בדיקת נשיכה: אינה מקצועית ועלולה לפגוע במוצר ובשיניים.
• חומצה ביתית: עלולה להזיק למטיל ולאריזה ואינה מתאימה לבדיקת מטילי השקעה חתומים.
• QR או מספר סידורי בלבד: אפשר להעתיק קוד או מספר ממוצר אמיתי.

פרוטוקול בדיקה מומלץ לפני רכישה

• אימות זהות הספק, חשבונית ומקור המוצר.
• בדיקת יצרן, טוהר, משקל ומספר סידורי מול האריזה.
• בדיקה חזותית של חותמות, קצוות וסימני פתיחה.
• שקילה ומדידת מידות כאשר הדבר אפשרי בלי לפגוע באריזה.
• בדיקת XRF או התנגדות/מוליכות, ובמטיל גדול גם בדיקה משלימה לעומק.
• תיעוד התוצאות ושמירתן עם מסמכי הרכישה.

מה עושים אם האריזה נפתחה?

פתיחת CertiCard אינה הופכת מטיל אמיתי למזויף, אך היא עלולה להפחית את רמת האמון ולייקר את האימות בעת מכירה. אין לנסות להדביק מחדש או להסתיר את הפתיחה. שמרו את כל חלקי האריזה ופנו לסוחר מקצועי לבדיקה ותיעוד.

במטיל יקר, בדיקה מקצועית יכולה להחזיר ודאות ולעיתים לאפשר אריזה או תיעוד חדש, אך אין להניח שהפרמיה המקורית תישמר במלואה.